<h1>ריבב"ן — חולין</h1>
<h2>דף כ:</h2>
(חולין ק"ד ע"א) [לשון הרי"ף] שמעינן דעוף אסור לנודר מן הבשר. מדלא התיר אלא בשר דגים וחגבים. דמימליך עליה שליחא מיניה הוא. שאם אומר לשלוחו לך והבא לי בשר ואינו מוצא בשר בהמה וצריך לימלך [לומר] לא מצאתי אלא בשר עוף. לא מצאתי אלא דילועין. ש"מ דאינן בכלל ירק. כן הדבר. אדרבה מכאן ראיה לדברי, היאך אינו אומר לא מצאתי אלא קטנית. מאן תנא דפליג עליה דר"ע. דמתיר [היכא] דמימליך עליה שליחא מיניה הוא, הוא רשב"ג ואוכליהון בחזקת שאר בשר באותו חשיבות. בתרי מסכתי. סתמא הכא, ומחלוקת בנדרים [נ"ד ע"א]. הא דקתני הכא הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים אוקימנא בפרק הנודר מן הירק [שם ע"ב] בשהקיז דם, דלא אכיל דגים. אי נמי דכייבין ליה עיניה. בתחילת אוכלא. חולי. תוספת. בשהקיזו דם דלא אכיל דגים. והא דאמרינן [ע"ז נ"ט ע"א] שני לדם דג, בסעודה שנייה, וזה נדר בסעודה ראשונה לבדה. עד כאן תוספת. משום דמימליך עליה שליחא. כשאומר לשלוחו צא וקנה בשר אומר לו לא מצאתי אלא דגים. ומצא בה ביצים גמורות. ואפילו מעורות בגידין.
